פנקס שכר ותלוש שכר (תיקון 24 לחוק הגנת השכר)
סעיף 24 לחוק הגנת השכר קובע את חובת המעביד לנהל פנקס שכר ולמסור לעובד תלוש שכר הכולל את פרטי העובד, תאריך תחילת העבודה, וותק, מספר ימי ושעות העבודה בעדם משולם השכר, דמי חופשה ויתרתם, דמי מחלה ויתרתם, ערך השכר לשעת עבודה, השכר הרגיל והתשלומים האחרים לעניין זכויות פנסיוניות, הניכויים וגובה שכר המינימום. נקבע כי הרישום בפנקס השכר ומסירת התלוש לעובד יעשו לא יאוחר מהתשיעי לחודש שלאחר החודש שבגינו משולם השכר. מעביד שלא ימסור תלוש שכר לעובדו במועד או שימסור תלוש שאינו משקף את פרטי השכר ששולם, יהיה אחראי בפלילים, ודינו להקנס ב 13,050 ש"ח בגין כל חודש שבו הופר החוק. הסעיף יכנס לתוקפו החל ממשכורת 02/2009.

ביטוח לאומי - כדאי לשלם יותר באופן וולונטרי

למוסד לביטוח לאומי, כמו לכל גוף ציבורי אחר, ישנן לא אחת מגרעות ובעיות. אך בניגוד לדעה הפופולארית לפיה אנו משלמים ומשלמים ולא מקבלים דבר  יש למוסד גם יתרונות רבים אפילו ביחס לחברות הביטוח הפרטיות. לדוגמא: מבוטח עצמאי משלם בשנה השוטפת מקדמות למוסד בסכום הגבוה משמעותית מהסכום אותו צריך היה לשלם בהתחשב ברווחיו העסקיים. לאחר הגשת הדו"ח השנתי למס הכנסה לאותה שנת מס, מתעדכן גם המוסד בנתונים ומשיב למבוטח העצמאי את כספו ששולם ביתר בחזרה וזאת בתוספת ריבית והצמדה.
אם כך, מה הועילו חכמים בתקנתם?
במשך כל אותה שנה בה שולמו (בעקבות חיוב ולא וולונטרית) המקדמות ביתר, היה המבוטח מבוטח בביטוח  תאונת עבודה בסכומים גבוהים מאלה שהרוויח בפועל. ובעת מקרה ביטוחי יהיה המבוטח העצמאי זכאי לקבל את תקבוליו מהמוסד עפ"י הסכום שהיה מבוטח בעת האירוע ולא עפ"י רווחיו האמיתיים (גמלה חוסמת בלשון המקצועית).
היכן עוד ניתן יהיה למצוא חברת ביטוח פרטית שתסכים לבטח אדם בביטוח אבדן כושר עבודה, וכשלא יקרה מקרה ביטוחי תחזיר למבוטח את כספו צמוד מדד ונושא ריבית נאה?

מומלץ לעצמאים לשלם מקדמות גדולות למוסד לביטוח לאומי, ובכך לרכוש בעצם ביטוח אובדן כושר עבודה בסכומים גדולים. בתום שנת המס, בהנחה שאכן שולמו מקדמות למוסד מעבר לגובהן האמיתי, יוחזרו הכספים למבוטח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. נסו ותהנו.