פנקס שכר ותלוש שכר (תיקון 24 לחוק הגנת השכר)
סעיף 24 לחוק הגנת השכר קובע את חובת המעביד לנהל פנקס שכר ולמסור לעובד תלוש שכר הכולל את פרטי העובד, תאריך תחילת העבודה, וותק, מספר ימי ושעות העבודה בעדם משולם השכר, דמי חופשה ויתרתם, דמי מחלה ויתרתם, ערך השכר לשעת עבודה, השכר הרגיל והתשלומים האחרים לעניין זכויות פנסיוניות, הניכויים וגובה שכר המינימום. נקבע כי הרישום בפנקס השכר ומסירת התלוש לעובד יעשו לא יאוחר מהתשיעי לחודש שלאחר החודש שבגינו משולם השכר. מעביד שלא ימסור תלוש שכר לעובדו במועד או שימסור תלוש שאינו משקף את פרטי השכר ששולם, יהיה אחראי בפלילים, ודינו להקנס ב 13,050 ש"ח בגין כל חודש שבו הופר החוק. הסעיף יכנס לתוקפו החל ממשכורת 02/2009.

שיטת התגמול של עובדי מס הכנסה, לפיה הם מתוגמלים עפ"י המס ההם חוסכים למדינה, מביאה לא אחת לעיוותים קיצוניים בשומות הנישומים.
במהלך דיון במס הכנסה על גובה השומה, לעיתים נהוג לסכם על הגדלת המלאים בחנות ביום האחרון של השנה, דבר שיגרור גידול מקביל ברווחיות הנישום וכתוצאה מכך יגדל תשלום המס בשנת הדיון ע"ח תשלום המס בשנה שלאחר הדיון. זאת מאחר והמלאי סגירה בשנה הנוכחית הוא גם המלאי פתיחה בשנה הבאה.
מעשה שהיה היה כדלקמן:
במהלך דיון בו השתתפתי של אחד מלקוחותי, רצה המפקח להגדיל את המלאי השנה, ובכך כאמור לגבות יותר מס השנה ע"ח שנה הבאה.
אך נוצרה בעיה. כיצד נגדיל את המלאי לסוף השנה בעסק בו אין מלאי (נותן שירותים)?
נפלאות הן דרכי המפקח שאינו מאפשר לעובדות לבלבל אותו ולפתע, משום מקום, צץ מלאי בעסק. מלאי  שאותו כמובן דרשתי כמלאי פתיחה בשנה העוקבת.
שיטת התגמול לעובדי מס הכנסה היא שיטה פסולה ודינה להעלם מהעולם ויפה שעה אחת קודם.
אך בינתיים, למה שלא נהנה מהאבסורד אם לנציגי הרשויות זה לא מפריע.