פנקס שכר ותלוש שכר (תיקון 24 לחוק הגנת השכר)
סעיף 24 לחוק הגנת השכר קובע את חובת המעביד לנהל פנקס שכר ולמסור לעובד תלוש שכר הכולל את פרטי העובד, תאריך תחילת העבודה, וותק, מספר ימי ושעות העבודה בעדם משולם השכר, דמי חופשה ויתרתם, דמי מחלה ויתרתם, ערך השכר לשעת עבודה, השכר הרגיל והתשלומים האחרים לעניין זכויות פנסיוניות, הניכויים וגובה שכר המינימום. נקבע כי הרישום בפנקס השכר ומסירת התלוש לעובד יעשו לא יאוחר מהתשיעי לחודש שלאחר החודש שבגינו משולם השכר. מעביד שלא ימסור תלוש שכר לעובדו במועד או שימסור תלוש שאינו משקף את פרטי השכר ששולם, יהיה אחראי בפלילים, ודינו להקנס ב 13,050 ש"ח בגין כל חודש שבו הופר החוק. הסעיף יכנס לתוקפו החל ממשכורת 02/2009.

רישום כעוסק מורשה במע"מ מאפשר לעוסק להוציא חשבוניות וקבלות בהתאם למערכת הנהלת החשבונות הייחודית לעסקו ואף לקבל חזרה את המע"מ ששילם העוסק לעוסק אחר שהוציא לו חשבונית מס כדין.
בעוסק מורשה יכול להרשם כל תושב ישראל בעל היתר עבודה. מנהל מע"מ יכול שלא לאפשר לעוסק להרשם כעוסק מורשה ואף לשנות את סיווגו לאחר הרישום.
עוסק מורשה שמחזור עסקאותיו עד 1,500,000 ש"ח (כולל מע"מ) ישלם מע"מ אחת לחודש. עוסק מורשה שלא הגיע למחזור שהוזכר לעיל, ישלם מע"מ אחת לחודשיים.
היתרונות כעוסק מורשה: יכול לעבוד גם עם גופים גדולים שאינם מעוניינים לעבוד עם עוסקים פטורים, לרוב הנהלת החשבונות היא חד צידית ואינה יקרה כמו בחברה בע"מ, ניתן לדרוש מע"מ בגין התשומות ששולמו בעסק.
החסרונות כעוסק מורשה: ישנה אחריות אישית במקרה של הפסדים ותביעות משפטיות, לא ניתן לעקוב אחר התנהלות הכספים בהנהלת חשבונות חד צידית, קשה לעקוב אחר התנהלות ההתחשבנות כאשר קיימים שותפים רבים, לא ניתן לשמור על בלעדיות בשם העסק כמו בחברה בע"מ.
המלצתנו: התאגדות כעוסק מורשה אופיינית לחנויות שאינן רשת, בעלי מקצועות חופשיים שעובדים ממשרד או מהבית ובעצם זה אופן ההתאגדות השכיח ביותר. עד רווח של כ 300,000 ש"ח בשנה, ניתן להשאר כעוסק מורשה, מעבר לכך, כדאי להתאגד כחברה.